top of page

DOGS' LAKE - אגם הכלבים

  • Writer: Ela
    Ela
  • Jan 30, 2018
  • 2 min read



התחנה השנייה ביום הטיול השני הייתה אגם בוהיני, או כך לפחות אני מכנה אותו

חוקי הקריאה והכתיבה בסלובנית לא ברורים לי במאה אחוז, כל אחד שדיברנו איתו נהג לבטא את השם אחרת, וכשמדברים עם הרבה אנשים השם עובר טרנספורמציות רבות כמו טלפון שבור


הגענו לאזור האגם והתחלנו לנהוג סביבו במטרה למצוא חניה נורמלית (בחינם), אך לא נמצאה כזו


המשכנו לשוטט לנו באזור, עד שנתקלנו בכלב ביגל חמוד קשור לשלט ליד בקתה כפרית ענקית, ככה עצוב בקור הזה לבד בחוץ

החלטנו לעצור רגע ללטף ולנחם את הקטנצ'יק...לפתע ניגשו אלינו שני גברברים צעירים עם גרין-משין (מכונות לגיזום דשא שקשורות להם למתניים), שהבחינו בנו חונות להם בשטח ומלטפות את סנופי. לאחר שיחה קצרה וכמה תמונות משותפות עם סנופי הפוטוגני השייך לצעיר שבתמונה


הציעו לנו לקחת את הכלב לטיול באגם בתמורה לחניה חינם בשטח הבקתה, ובתנאי שניקח את שני הכלבים, רק שהשני קצת פחות שקט. הסכמנו בשמחה ועם מעט חששות אודות מיהו אותו הכלב הבעייתי השני...הבחורים הובילו אותנו אל מאחורי הבקתה (כן נשמע מוזר, אבל הם היו לגמרי חביבים) שם הם הכירו לנו את פריץ. כשתי גרמניות (חובבות) נדלקנו על השם מיד


שאלות נוספות ששאלנו אותם לקראת היציאה ל"מסע" הן איך אומרים שב בסלובנית (סדי) ואם לא קר להם בחוץ עכשיו (לא), כי לנו לגמרי קר. קיבלנו את כל המידע הדרוש לנו ויצאנו לטיול באחו הקסום והכל כך ירוק שמאחוריי ביתם


הכלבים צעדו איתנו בכיף לגמרי, הם הרגישו שאנחנו חברות. ניצלנו אותם לכמה תמונות פוטוגניות ביותר של הנוף הכי יפה שיצא לי לראות במהלך טיוליי


טלי ואני החלטנו שבגלל הכלבים, ובגלל שקר והגענו לנקודה שאני לא יכולה לדמיין יפה ממנה בשום מקום אליו נצעד, שנשאר לשבת ולשחק עם הכלבים בדיוק שם


במהלך שהותנו במקום המושלם הזה, מידי פעם עברו תיירים במקום, אבל בגדול היינו לבד. לפעמים התיירים שעברו דיברו בעברית, ואז הפתענו אותם עם משפט כמו: "אתם יכולים לצלם אותנו בבקשה?" מיד עצרו וניגשו אלינו בשמחה וחיוך וכמו כל ישראלי מצוי, הוחלפו הדברים הרגילים של מי ומאיפה ומאיפה יש לנו כלבים?! הסברנו להם ושאלנו אם יש טעם להמשיך לטייל סביב האגם, הם הסתכלו בנוף המשקיף עלינו, ואמרו לנו, לא, זה בסדר פה ממש יפה והכל נראה פחות או יותר אותו דבר



שמחות וטובות לב שאפילו לא הסתקרנו לראות מה אנחנו מפסידות עד שבאנו לפה...כי טוב לנו בדיוק ככה, ישבנו ובהינו בשקיעה שיכולתי רק לחלום עליה...הרים גבוהים משני צידיי, דשא ירוק רענן שלא מכירים מהארץ, ואגם רגוע ושקט שמשכשכים בו ברווזים, וכל זה עם עננים מרתקים ושמש ששוקעת לאט לאט ומותירה אחריה קרני אור החודרות את העננים ויוצרות צבעים ומראות שרק אפשר לחלום עליהם וקשה לצלם אותם בטלפון ישן

קצת לפני שהחשיך שמנו פעמינו לכיוון הבקתה הסלובנית, שהתבררה כמקום לינה לתיירים. ותהינו אם הם לא דואגים לכלבים שלהם, שמא נחטוף אותם, ואז נזכרנו שהשארנו להם את האוטו שלנו ובטח בגלל זה הם רגועים


לקינוח מביש ומביך במיוחד אוסיף ואומר כי, רק בדיעבד גילינו שהיו אלו הרי האלפים בהן היינו מוקפות...על אף היותנו גיאוגרפיות, ועל אף כל השעות אותן בילינו במשרד בעבודה בתכנון הטיול, לא ידענו שהאלפים מגיעים לאזור בו נשהה ונבקר. תוהה איך הייתי מרגישה לו ידעתי שאני בוהה באלפים, אם זה היה מוסיף ולו שביב הנאה לחוויה שלי מהנוף. מה שכן, זה הוסיף צחוקים לחוויית הטיול, את זה אני כן יודעת

1.10.15 Lake Bohinj, Slovenia


 
 
 

Comments


Recent Posts
Archive
bottom of page